תנ"ך על הפרק - זכריה ה - אבן עזרא

תנ"ך על הפרק

זכריה ה

555 / 929
היום

הפרק

וָאָשׁ֕וּב וָאֶשָּׂ֥א עֵינַ֖י וָֽאֶרְאֶ֑ה וְהִנֵּ֖ה מְגִלָּ֥ה עָפָֽה׃וַיֹּ֣אמֶר אֵלַ֔י מָ֥ה אַתָּ֖ה רֹאֶ֑ה וָאֹמַ֗ר אֲנִ֤י רֹאֶה֙ מְגִלָּ֣ה עָפָ֔ה אָרְכָּהּ֙ עֶשְׂרִ֣ים בָּֽאַמָּ֔ה וְרָחְבָּ֖הּ עֶ֥שֶׂר בָּאַמָּֽה׃וַיֹּ֣אמֶר אֵלַ֔י זֹ֚את הָֽאָלָ֔ה הַיּוֹצֵ֖את עַל־פְּנֵ֣י כָל־הָאָ֑רֶץ כִּ֣י כָל־הַגֹּנֵ֗ב מִזֶּה֙ כָּמ֣וֹהָ נִקָּ֔ה וְכָל־הַנִּ֨שְׁבָּ֔ע מִזֶּ֖ה כָּמ֥וֹהָ נִקָּֽה׃הוֹצֵאתִ֗יהָ נְאֻם֙ יְהוָ֣ה צְבָא֔וֹת וּבָ֙אָה֙ אֶל־בֵּ֣ית הַגַּנָּ֔ב וְאֶל־בֵּ֛ית הַנִּשְׁבָּ֥ע בִּשְׁמִ֖י לַשָּׁ֑קֶר וְלָ֙נֶה֙ בְּת֣וֹךְ בֵּית֔וֹ וְכִלַּ֖תּוּ וְאֶת־עֵצָ֥יו וְאֶת־אֲבָנָֽיו׃וַיֵּצֵ֕א הַמַּלְאָ֖ךְ הַדֹּבֵ֣ר בִּ֑י וַיֹּ֣אמֶר אֵלַ֔י שָׂ֣א נָ֤א עֵינֶ֙יךָ֙ וּרְאֵ֔ה מָ֖ה הַיּוֹצֵ֥את הַזֹּֽאת׃וָאֹמַ֖ר מַה־הִ֑יא וַיֹּ֗אמֶר זֹ֤את הָֽאֵיפָה֙ הַיּוֹצֵ֔את וַיֹּ֕אמֶר זֹ֥את עֵינָ֖ם בְּכָל־הָאָֽרֶץ׃וְהִנֵּ֛ה כִּכַּ֥ר עֹפֶ֖רֶת נִשֵּׂ֑את וְזֹאת֙ אִשָּׁ֣ה אַחַ֔ת יוֹשֶׁ֖בֶת בְּת֥וֹךְ הָאֵיפָֽה׃וַיֹּ֙אמֶר֙ זֹ֣את הָרִשְׁעָ֔ה וַיַּשְׁלֵ֥ךְ אֹתָ֖הּ אֶל־תּ֣וֹךְ הָֽאֵיפָ֑ה וַיַּשְׁלֵ֛ךְ אֶת־אֶ֥בֶן הָעֹפֶ֖רֶת אֶל־פִּֽיהָ׃וָאֶשָּׂ֨א עֵינַ֜י וָאֵ֗רֶא וְהִנֵּה֩ שְׁתַּ֨יִם נָשִׁ֤ים יֽוֹצְאוֹת֙ וְר֣וּחַ בְּכַנְפֵיהֶ֔ם וְלָהֵ֥נָּה כְנָפַ֖יִם כְּכַנְפֵ֣י הַחֲסִידָ֑ה וַתִּשֶּׂ֙אנָה֙ אֶת־הָ֣אֵיפָ֔ה בֵּ֥ין הָאָ֖רֶץ וּבֵ֥ין הַשָּׁמָֽיִם׃וָאֹמַ֕ר אֶל־הַמַּלְאָ֖ךְ הַדֹּבֵ֣ר בִּ֑י אָ֛נָה הֵ֥מָּה מֽוֹלִכ֖וֹת אֶת־הָאֵיפָֽה׃וַיֹּ֣אמֶר אֵלַ֔י לִבְנֽוֹת־לָ֥הֿ בַ֖יִת בְּאֶ֣רֶץ שִׁנְעָ֑ר וְהוּכַ֛ן וְהֻנִּ֥יחָה שָּׁ֖ם עַל־מְכֻנָתָֽהּ׃

מאמרים על הפרק

מאמר על הפרק

מאת:

פירושים על הפרק

פירוש על הפרק

מאת: ,
ואשוב, עפה - כאלו תעוף על כן כתוב: היוצאת על פני כל הארץ. ויש מפרש שאמר:כפולה מגזרת ארמית ואין טעם לפירושו. ויפת אמר: פרושה, כמו: ועפו בכתף פלשתים.ויאמר - ראה כאילו זאת המגלה יוצאה מבית השם שבנה שלמה על האולם, על כן מדת הארך והרחב כמו האולם.יאמר, זאת האלה - המארה. וטעם היוצאת על פני כל הארץ – כי היא כוללת היהודים שהיו בירושלים ואשר נשארו בבבל ובארץ פרס. וטעם מזה כמוה – כי היה כתוב במגלה מזה הצד הגונב נקה מצד שני הנשבע נקה או מזה ומזה, כי הגנב והנשבע נקה והוא נכון. וטעם נקה – שיחשוב כל אחד הגובה והנשבע כי השם נקהו.והוצאתיה, ולנה - לשון נקבה, כמו ולנה והיא מלה זרה. והנה הטעם שיוכיח הנביא, אלה העושים אלה השתים עבירות.ויצא - ממערכת מלאכים אחרים והנה יוצאת אחרת אחרי היוצאת בראשונה והיא האלה, עתה שב להוכיח העומדים בבבל ולא באו לבנות הבית ולדור בארץ הקדושה, למלאת מצות השם, כי היא תחלת המראות הקרנות בניין ירושלם, גם אחר המראות כבוד השם שצוה לעשות לבאי מהגולה המתנדבים. והנה במראה הראשונה ראה מגילה, ועתה לא ידע מה היא, כי האלה נראית לאשר נמצאת בידו הגנבה, או ליודע שהוא נשבע לשקר, וזאת היוצאת היא נסתרה ונעלמת בלב.ואמר, זאת האיפה - וטעם איפה - כי השם ימוד לאנשי הרשע כפי מחשבתם. ויאמר זאת עינם - השם יגלה הנסתר עד שיראוהו הכל.והנה, עופרת - שהיא כבידה ומלת נשאת תואר מבנין נפעל והשלם ננשאה, כמו: רוח נשברה והעופרת היתה נשואה באיפה. וזאת אשה - משפחה מישראל.ויאמר זאת הרשעה - מחשבת רשע שיש בלב האשה. וטעם וישלך – כמו וכל עולה קפצה.ואשא - המראה הראשונה לא נשלמה, רק עם זאת. וטעם שתים נשים – שני שרי ארתחשסתא שהיה מלך בבל, שיעשה חמס למשפחות ישראל העומדים בבבל שנשארו ולא שמעו אל מצות ה' ביד נביאו, לבוא לבית שני והנה אלה לא יניחו האשה, שהיא משפחת ישראל היושבת בתוך האיפה, שתברח משם. וטעם אנה המה מוליכות את האיפה – המדה שגזר השם לגמול עליהם.ויאמר, לבנות - לאשה שהיא בתוך האיפה. בית בארץ שנער - כי שם יעכבוה בעל כרחה, בעבור העון שלא רצתה לבוא לבנין הבית. ומלת והניחה מורכבת מן והונחה והניחה, כמו: יושבת בלבנון מקוננת בארזים, צמתותוני ורבים ככה.

תנ"ך על הפרק

תנ"ך על הפרק

תוכן עניינים

ניווט בפרקי התנ"ך